יצירה 2024, אַפּרִיל

חגים בטורקיה

חגים בטורקיה

(המשך, התחלה) · ביצים קשות · ביצים מקושקשות גבינה · מלפפונים טריים פרוסות זעירות של נקניק · קורנפלקס לחמניות חמאה · משקאות הטוענים לשמות "תה", "קפה" "מורס" במבט ראשון, תפריט די הגון. גם אני חשבתי כך בשלושת הימים הראשונים, תוך לסירוגין בין ביצה רכה, קורנפלקס עם חלב, או לחמנייה עם גבינת פטה ונקניק.

ארץ קשת

ארץ קשת

(המשך, התחלה) ואז שוב נשמע מהומה, רעש, קולות פרחים נשמעו מהחממה, ספרים מהמדפים החליפו ביניהם כל מיני מחשבות ואפוריות, צנצנות זכוכית ובקבוקים נתקלו אחד בשני ובמקביל ריבו נורא. קדימה, אני אראה לך משהו. כשהם יוצאים מהאולם, הם שוב מצאו את עצמם במסדרון ארוך.

התקשר בשתיקה

התקשר בשתיקה

השלג הראשון ירד בבוקר. פתיתים לבנים ורודים ענקיים הסתחררו לאט באוויר, יורדים בהדרגה נמוך יותר ויותר, כאילו רוקדים, מצייתים למניע שלהם. כמה פתיתי שלג התמזגו מיד עם הלכלוך שעל האספלט, והפכו לרטיבות רגילה, אחרים התעכבו על הדשא הקמול, ונרקמו בהדרגה לשמיכה קרה קלה - מתנת תחרה לאדמה מהמלכה -חורף, שהגיעה לשלה.

קרב על גרביונים

קרב על גרביונים

רצתי זמן רב אחרי זנב החשמלית הסוחפת. היא צעקה משהו לא עקבי אחריה, התייפחה כמה פעמים, עצרה ובכתה ברכות. חשבתי על גרביונים. טייץ שחור חדש עם דוגמה נפלאה. במשך חודשים רבים חלמתי עליהם. שמתי בצד אגורה, אבל בכל פעם שכמעט נאספה הכמות הנדרשת, קרה משהו לא צפוי ודפוס הפתיחה נמס, כמו חלום צינור.

עיר של נשמות אבודות

עיר של נשמות אבודות

נשמתו הטהורה של קוליה ציקלופוב, גנב שהביט מסביב, קפצה מתוך גופה מלוכלכת ושיכורה ששכבה על המדרכה המרוצפת באודסה, ורועדת ברוח עם צעיף לבן כשלג, נעלמה מאחורי הסמטה. "סוף סוף!" החומר הקיקלופסי הלא -ארצי שמחה, ממהר לכיוון רוח הלילה הקרירה.

אלבינה

אלבינה

הרבה זמן לא הבנתי אז, במושב האחורי של המכונית שלך, לאן אנחנו הולכים - הבנתי הכל רק כשהייתי בחדר לבן גדול, - הבנתי באותן דקות ספורות שבהן מילאת כמה ניירות ליד הדלפק, - הבנתי, כששמעתי אותך אומר, "אני מקווה שתמצא לה משהו."

טטיאנה פוחוביקובה

טטיאנה פוחוביקובה

אפשר להיכנס? - כן, בבקשה תיכנס, שב. ברור שעיניו הגדולות של הרופא לא נוחות. אני מרגיש את האומץ שלה להתחיל שיחה

אור עיניים עצומות

אור עיניים עצומות

(המשך, התחלה) אני חייב להודות שרץ במבוך רחובות לא מוכר אינו עיסוק נעים. ובכן, איך יכולתי לדעת שיהיו מבוי סתום מעבר לפינה הזו! מבוי סתום אמיתי. משני צדדים, בנייני הבתים סגורים, ובשלישי יש גדר אבן גבוהה, כך נראה, של מפעל כלשהו. כנראה שפעם היו פחי אשפה או חדר של שוער.

ולריה אוליונינה

ולריה אוליונינה

* * * אהבה אחרת יקירתי, אני לא נלחם עם הבנות שאני אוהב. תנו להם להיות רחוקים. אתה תהיה מאושר כשאתה מרשה לעצמך להיות מאושר. באותו לילה סיפר לי איגור עד כמה הוא אובססיבי למוזיקה, כמה קשה היה לו לחיות עם אמו כשאביו עזב. על ההיכרות שלו עם עדה, הוא אמר איכשהו כבדרך אגב:

טיסה לשום מקום

טיסה לשום מקום

לפעמים אני חולם שיש לי כנפיים - כנפיים אמיתיות, ענקיות, שלג, שמשום מה נראות זרות ומתוך הרגל כבדות כל כך על כתפי השבריריות. אני עומד מעל צוק מעל מצוק המוביל לשום מקום, ומנסה להבין כיצד לנהל אותם - אחרי הכל, מעולם לא עשיתי זאת, למרות שדמיינתי זאת אינספור פעמים.

אירינה קוזינה

אירינה קוזינה

* * * חופשה בטורקיה ביום הראשון עשינו שטויות גדולות כשהתחלנו את הליך השירות העצמי עם חטיפים קרים, שהיו הרבה מאוד, החל בבצל כבוש בצורה מיוחדת וכלה בחצילים ברטבים הכי בלתי נתפסים. באשר לי, במועד אחר הייתי זוכר את הפרסומת ל"מוטיליום "

אנה יבלונסקיה

אנה יבלונסקיה

* * * קרב על TIGHTS חשבתי על גרביונים. טייץ שחור חדש עם דוגמה נפלאה. במשך חודשים רבים חלמתי עליהם. חסכתי אגורה, אבל בכל פעם שכמעט נאספה הכמות הנדרשת, קרה משהו לא צפוי ודפוס הפתיחה נמס, כמו חלום צינור. גרבונים הופיעו ונעלמו באופק חיי ופתאום נתנו לי אולטימטום: