פוטין דיבר על הטרגדיה המשפחתית
פוטין דיבר על הטרגדיה המשפחתית

וִידֵאוֹ: פוטין דיבר על הטרגדיה המשפחתית

וִידֵאוֹ: פוטין דיבר על הטרגדיה המשפחתית
וִידֵאוֹ: הנשיא פוטין נואם (מתורגם) בטקס פתיחת בית חב״ד מוסקבה - מארינה ראשצה. 2024, מאי
Anonim

לכבוד יום הניצחון הקרוב, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כתב טור מיוחד למגזין החלוץ הרוסי. הפוליטיקאי סיפר על חיי משפחתו במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה. החומר נקרא בפשטות "החיים כל כך פשוטים ואכזריים".

Image
Image

כפי שכותב ולדימיר ולדימירוביץ ', הוריו לא אהבו לדבר על המלחמה. אמא ואבא סבלו מתלאות רבות מדי, ולכן ניסו לא לגעת בנושא זה. ולדימיר פוטין האב בשנת 1939 שירת בסבסטופול כמלח בצוללת. לאחר פירוק, עבד במפעל צבאי. לאחר פרוץ המלחמה, למרות מה שמכונה השמורה הפטורה מגיוס, ביקש לשלוח אותו לחזית.

האיש נשלח למחלקה לחבלה ב- NKVD, בה שירתו 28 איש. לדברי הנשיא, הקבוצה ארבה כמעט מיד ואביו, שרדף אחריו הצבא הגרמני, הצליח בדרך נס לשרוד. לאחר מכן נשלח אביו של הנשיא "להתארגן מחדש לצבא פעיל - ולפיבצ'וק נבסקי". שם הוא נפצע קשה - "כל חייו חי עם רסיסים ברגלו: כולם מעולם לא הוצאו".

הנשיא סיפר גם כיצד, במהלך שהותו בבית החולים, נתן האב לאשתו את כל המנות שלו על מנת שתוכל להאכיל את בנה בן השלוש. לאחר זמן מה, הילד נלקח "באופן חסוי על מנת להציל ילדים צעירים מרעב", אך הילד חלה בדיפטריה ומת. "והאב, כשהילד נלקח והאם נותרה לבדו, והותר לו ללכת, עמד על קביים והלך הביתה", כותב הפוליטיקאי. - כשהתקרבתי לבית ראיתי כי פקודות הסדר מבצעות את הגוויות מהכניסה. וראיתי את אמי. הוא עלה ונראה לו שהיא נושמת. והוא אומר למסדרנים: "היא עדיין חיה!" "הוא יבוא בדרך", אומרים לו הפקודות. "הוא לא ישרוד יותר." לדבריו, הוא התנפל עליהם עם קביים ואילץ אותם להרים אותה בחזרה לדירה. הם אמרו לו: “ובכן, כמו שאתה אומר, אנחנו נעשה זאת, אבל דע שלא נבוא לכאן עוד שבועיים, שלושה או ארבעה שבועות. אתה בעצמך תבין את זה אז ". והוא עזב אותה. היא שרדה. והיא חיה עד 1999. והוא מת בסוף 1998 ".

ולדימיר ולדימירוביץ 'כותב שהוא עדיין לא ממש מבין את הוריו.

"לא הייתה להם שנאה לאויב, וזה מדהים. אני עדיין לא יכול, בכנות, להבין את זה במלואו. באופן כללי, אמי הייתה אדם עדין וחביב מאוד … והיא אמרה: "טוב, איזו שנאה יכולה להיות לחיילים האלה? הם אנשים רגילים וגם מתו במלחמה". זה מדהים. חונכנו על ספרים, סרטים סובייטים ושנואים. אבל משום מה לא היה לה את זה בכלל. וזכרתי היטב את דבריה: "ובכן, מה אני יכול לקחת מהם? הם עובדים קשה כמונו. הם פשוט הונעו לחזית".

מוּמלָץ: