מוסקבה היא לא גומי

2024 מְחַבֵּר: James Gerald | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 14:07

זהו נושא כואב הן עבור המוסקוביטים עצמם והן עבור "אורחי הבירה" שמסיבות שונות רוצים להישאר ולחיות במוסקבה לנצח. הם מדברים הרבה על זה, הם מתווכחים עד כדי צרידות. מישהו מוכיח שאפשר לחיות טוב מחוץ למוסקבה, מישהו מביא כדוגמה מפורסמים שהצליחו לפרוץ רק בבירה. ושום דבר לא השתנה.

יש בעיה. כולם רוצים לנסוע למוסקבה, אבל המוסקובים לא אוהבים את כולם. מסתבר ששוביניזם כזה בבירה. אם הלאומנים צועקים: "רוסיה מיועדת לרוסים!", אז תושבי מוסקבה: "מוסקווה מיועדת למוסקוביים!" יש אפילו הצעות להנהיג משטר ויזה בכניסות לבירה.

מוסקובים מסכנים, אל תפחדו מאיתנו, אנחנו לא מפחידים בכלל!

הם לא מתחשבים איתנו

לאחרונה צפיתי בתוכנית אירוח נוספת, שבה הועלה נושא מוסקבה והמגבלות. אישה אחת בעלת מראה אריסטוקרטי, מביטה בזלזול בילדה שבקרס או על ידי נוכל התבססה במוסקבה וקיבלה אישור שהייה, אמרה: "לנו, מוסקוביטים ילידים, יש אורח חיים משלנו, מסורות, תרבות!"

על מה היא מדברת? עם מה החדשים החדשים לא רוצים להתחשב? אני גר בעיר הולדתי כבר כמעט 25 שנה, ואני פשוט לא מצליח להבין מה אדם תושב תושב יכול לגרום לי, כתושב יליד, להיעלב? האם הוא ירק לי בפנים, או יגיד משהו מגעיל? ואת מי הכבוד שאעליב על ידי בוא למוסקבה והתחלתי לעשות ניסיונות להישאר בעיר הזאת? אני לא מבין.

בשאלת האנשים הילידים. אני בטוח שהרוב המכריע של מוסקוביטים, אם לא הורים, אז סבא וסבתא, באו פעם לכבוש את הבירה והתיישבו בה בתוקף, כשהם מבינים שהם לא יכולים למצוא עיר טובה יותר בעולם.

הם לוקחים את העבודה שלנו

כל אדם הנוסע מהמחוזות למוסקבה מבין שני דברים בצורה מושלמת:

1. במוסקבה, יש לו הרבה יותר הזדמנויות להתעשר

2. כדי להרוויח כסף טוב ולא לחזור בבושה וללא מכנסיים לעיר הולדתך, עליך להסתובב. כמו הצפרדע ההיא שנפלה לחלב, שלא רצתה להיכנע לגורל ולטבוע, אך החלה להתקלקל בכל הכוח ובסופו של דבר הקציפה שמנת חמוצה ויצאה. המחוזות פעילים יותר מכיוון שמוסקבה היא הסיכוי היחיד שלהם, לחלקם, לחיות חיים מלאים.

"אתה יכול לפרוץ ולהתעשר ולהתפרסם לא רק במוסקבה!" - מוסקובים מתקוממים. אה, לא. ראשית, קשרי משפחה וידידות חזקים בהרבה במחוזות. בלי מכרי הדוד-דוד, קשה להשיג עבודה אפילו בעבודה שמשלמת ממוצע. זה יותר קל במוסקבה. חברתי, שהתגורר בבירה פחות מחודש, קיבל בקלות עבודה כמזכיר בתחנת רדיו ידועה. כן, גם היא התייאשה שם: "יש לך השכלה גבוהה, אתה יכול למצוא לעצמך עבודה טובה יותר!"

אין לי ספק שבקרוב היא באמת תמצא עבודה טובה יותר. במוסקבה. היא בהחלט לא תחזור למתחם מולדתה.

ושנית והכי חשוב - שכר! לאחרונה דווחו בטלוויזיה הנתונים הסטטיסטיים הבאים: השכר הממוצע במוסקבה הוא 18,600 רובל, והשכר הממוצע במדינה הוא 5,400 רובל. אם אני מנצל את העובדה שאני מחוזי, אגלה לכולם "סודות נוראים". הסוד הראשון: השכר הממוצע בארץ הוא בכלל לא 5400, אבל הרבה פחות. בעיר המיליונרים שלנו אנשים מקנאים כאשר הם מגלים שיש לך משכורת של 4,000 רובל.והסוד השני, החשוב ביותר: אם ישלמו לכל אדם בעיר או בעיירה שלו בממוצע 18,600 רובל בחודש, מוסקבה תהיה ריקה ברגע. והרוח הייתה שורקת לאורך הרחובות והשדרות המוארות, ושוטרי התנועה עישנו בעצב ובעצבנים עצבניים עם זוטות בכיסם …

הם שודדים

רבים מתחילים לדבר על קבוצות גנגסטרים תושבי חוץ ותפוצות שכבשו את השווקים במוסקבה, ואכן "מחצית ממוסקבה". על אותם אנשים שבדרך פלילית, בעזרת כסף, עוקפים את כל המכשולים בדרך לרישום וארגון חברות, מתיישבים בבירה. הם מעבירים את משפחותיהם לשם. הם עוסקים בעסקים לא חוקיים. הם סוחרים בסמים ובנשק. אבל מה הקשר לזה של כל המחוזות?

תשפטו את הפקידים המושחתים שלכם, שבעזרתם הרוע וחוק החוק מחלחל למוסקבה. וודא כי המשטרה אינה ניתנת להשחתה, כך שמשרדי הדרכונים לא יעשו "טריק" בכסף גדול. כפי שאמר גלב ז'גלוב: "גנב צריך להיות בכלא", ולכן שום דבר, למעט ענישה על אי שמירת חוקים, אינו יכול ולא אמור לעכב את התפתחותה של מוסקבה על ידי אזרחים תושבי חוץ. מצטער.

הם לוקחים את הגברים שלנו משם

אוי, כמה מוסקוביטים מפחדים ובו זמנית מתעבים נשים פרובינציאליות! מגבילים לוקחים את הגברים משם, שמרו! הנערות חסרות המוח האלה בגרביונים זולים, מוכנות לשכב מתחת לכל אחד, צועדות על ראשן, בסופו של דבר, להשיג עבודה בעבודות יוקרתיות, ואז אפילו לעשות קריירה במוסקבה! אבל העיקר להתחתן עם הגברים הכי ראויים! הם עצמם לא מספיקים, אבל הם לוקחים את הטוב ביותר!

רוב המוסקוביטים חושבים כך, במודע או בתת מודע. והחששות הללו אינם חסרי בסיס. מוסקוביטים ילידים עצלנים ורדומים בבחירת בן זוג. מבחינתם, במיוחד אלה שיש להם דירה משלהם במוסקבה, הביטחון החומרי של בעל פוטנציאלי הוא יותר חשוב. אני לא מדבר על הכל, אלא על רבים.

ובנות מערים אחרות לא כל כך בררניות. הם יכולים לגור בהוסטל, ובחדר משותף, ובפאתי העיר. הם לא מפחדים מהריחוק של הדירה מהמרכז וממקום העבודה, או מהריון ולידה בהעדר מרחב מחיה משלהם. לכן, רבים מהם, לאחר שהפכו ל"נשות חיילים "שנדחו על ידי חבריהם במוסקבה בשל יכולת הפירעון הנמוכה שלהם, הופכים ל"נשות גנרלים" לאחר כ 5-10 שנים, וגורמים לקנאה חריפה בכם. אתם יודעים מי אתם.

טניה, מוסקובית בת 30, עדיין רווקה. בגיל 27 היה לה סיכוי אמיתי לחבר את גורלה עם גבר שאוהב אותה לשיגעון. אבל באותם ימים היא חשבה כך: "כן, אני מבינה, יהיה צורך להתחתן, והגיע הזמן להביא ילדים לעולם. והוא כל כך חמוד, והוא אוהב אותי, ונושא אותי בידיו. אבל הוא כבר בן 35, והוא עדיין גר בדירה בקצה מוסקווה. שעתיים ברכבת. וזה כל מה שיש לו! לו רק גר במרכז …"

אחר כך נפרדו ביוזמת טניה. כעת יש לה דירה משלה, שהוריה קנו לה. ואם אז, בגיל 27, היא החליטה אחרת, אז עכשיו תוכל לגור בדירה חדשה עם בעלה וילדה, ודירת בעלה, שנמצאת במרחק של 3 שעות נסיעה ברכבת, יכולה להימכר או להשכיר, ו מסתובב, מגרגר, מקציף שמנת חמוצה עם כפות. קום על הרגליים, אל תמשיך לשבת על צוואר ההורים.

מוסקבה היא לא גומי

לא גומי, אבל למה כל זה מתאים? כי שיעור הילודה יורד מדי שנה - הפעם. לאדם אחד שנולד ישנם שני מקרי מוות. אז הנהירה של תושבי חוץ למוסקבה מועילה מאוד. מוסקוביטים עצמם בורחים מבירתם האהובה - זה שניים. בקורסים שלמים, בקבוצות, לאחר סיום האוניברסיטאות, סטודנטים לשעבר מתפרקים ועוזבים לעבוד ולחיות באמריקה ובאירופה. זה נקרא "ניקוז מוחי". אז מסתבר שמוסקבה היא מנת טעימות למחוזות, ומחוצה לה עבור מוסקובים. כמעט כמו מחזור המים בטבע.

אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. כולם מבינים שמוסקבה היא סוג של מדינה בתוך מדינה שבה רמת החיים ברורה גבוהה יותר מאשר ברוב הערים ברוסיה.ומכיוון שיש סדר דברים כזה, וכולם צריכים להשלים עם העוול הזה, אז הגיע הזמן שגם מוסקוביטים יפסיקו לקמט את האף בבוז כשמדברים על עולים חדשים. כל אדם שואף לחיים טובים יותר, רוצה להבטיח לעצמו ועבור ילדיו עתיד, ועל פי החוק יש לו את כל הזכות להיות במקום שבו ניתנת לו הזדמנות כזו.