תוכן עניינים:

מה לעשות אם בגדת בו
מה לעשות אם בגדת בו
Anonim

אנו בטוחים שעצם הבגידה הגברית אינה מפתיעה - הם אומרים, גברים הם פוליגמיים מטבעם, הם אמורים. אבל אי אפשר לקרוא לנשים מלאכים על בשרם - חלקנו אוהבים "ללכת שמאלה", ואז סובלים מחרטה וסובלים מאי הבנה מה לעשות הלאה ואם לספר לבעלנו על מה שקרה. נראה שכדי למיין מצב כל כך קשה ולמצוא את התשובה לשאלה "האם יש חיים אחרי הבגידה שלך?" כמעט בלתי אפשרי, אבל ניסינו. וזה מה שיצא מזה.

אם כבר התרחשה בגידה, אנחנו קודם כל מתחילים להצדיק את עצמנו, ומחפשים סיבות "טובות" לבגידה. לרוב, נשים נוטות להאשים את בעלה במעשה שלהן, שלדעתן לא עמד בציפיות והתברר שהוא בכלל לא הגבר שאיתו הן רוצות לבלות את כל חייהן. פסיכולוגים, לעומת זאת, בטוחים כי עליך לחפש את הסיבות הן בעצמך והן באיזה סוג מערכת יחסים הצלחת לבנות. לדעתם, הבעיה העיקרית המובילה לבגידה נשית היא היעדר מגע רגשי בין בני זוג. המורכבות הזו במערכות יחסים היא שגורמת לאישה להרגיש לא מושכת, והיא מחליטה לרמות על מנת להוכיח שהיא נחשקת ואהובה, היא נערצת. נכון, אישור עצמי כזה רק לעתים רחוקות גורם לנשים יפות להיות מאושרות באמת. לרוע המזל, בגידה אינה תרופת פלא לכל המחלות.

Image
Image

האם עלי להתוודות?

אישה נדירה שבגדה בגבר שלה לא מתייסרת בשאלה "לספר או לא?" רובם מאמינים כי יש צורך להיות כנים עם הנפש התאומה שלכם ולהודות בכך שאתם הולכים "שמאלה". פסיכולוגים בטוחים שבעל מרומה בהחלט לא יעריך כנות כזו. בנוסף, הרצון לדבר על בגידה הוא רק ניסיון לחלק את הייסורים לשניים עם מישהו שבאופן כללי אינו מעורב בבגידה. כאשר תחושת האשמה מגיעה לשיאה, והאישה הבוגדת מחליטה לספר לבעלה על הכל, עליה לזכור שבדרך זו היא לא תפתור את הבעיה, אלא רק תעביר חלק מהאחריות על מעשה לאדם אהוב. כל התירוצים כמו "אני לא רוצה להשאיר אותו טיפשי" ו"הסכמנו להיות כנים אחד עם השני "הם רק תירוצים, לא יותר.

קרא גם

האם עלי לסלוח על בגידה בגבר?
האם עלי לסלוח על בגידה בגבר?

" image" />

Image
Image

ועוד כמה מילים על אשמה

האם כדאי לייסר את עצמך אם הבגידה כבר התרחשה, והחלטת לא לספר על כך לבעלך?

כאשר אישה מבינה שבגדה באהובה שהאמינה לה, היא מוכנה לשקוע באדמה. לומר שבגידה משלך מלחיצה עבור המין ההוגן היא אנדרסטייטמנט. באופן מפתיע, כאב פסיכולוגי הופך לעתים קרובות לכאב פיזי, ונשים הופכות לבעלות "מאושרות" של מספר מחלות המתפתחות על בסיס עצבי. אך האם כדאי להתייסר על עצמך אם הבגידה כבר התרחשה, והחלטת לא לספר על כך לבעלך? פסיכולוגים מבטיחים כי ייסורים כאלה אינם אלא תוצאה של מימוש לא נעים - "עשיתי מה שגונה על ידי החברה". מסתבר שגם בעניין זה אנו מתמקדים באופן לא רצוני בדעת הרוב, ולא ברגשותינו ורצונותינו.

אם אינך יכול להתמודד עם תחושת האשמה, נסה להבין מה השתבש לפתע במערכת היחסים שלך עם הגבר האהוב שלך, באילו מילים או פעולות הוא עלול לדחוף אותך באופן לא רצוני ללכת "שמאלה". עשית את זה מסיבה. אין עשן בלי אש. וברגע שאתה מודה בפני עצמך בכנות מדוע החלטת לעשות את הצעד הזה ובעיקר, מה התועלת שהוצאת מהמצב הנוכחי, זה יהפוך אותך מיד לקל יותר.

מוּמלָץ: