חיים 9 חודשים לפני הלידה
חיים 9 חודשים לפני הלידה

וִידֵאוֹ: חיים 9 חודשים לפני הלידה

וִידֵאוֹ: חיים 9 חודשים לפני הלידה
וִידֵאוֹ: Life Before Birth - In the Womb 2024, מאי
Anonim
חיים 9 חודשים לפני הלידה
חיים 9 חודשים לפני הלידה

האישה המסתורית ביותר בהריון. אף אחד אף פעם לא יודע איזו גחמה תיכנס לראש שלה ברגע הבא. גחמות ורצונות קורעים אותה, אבל היא בכלל לא אשמה בזה: לשניים היא צריכה לא רק לאכול ולשתות, אלא גם לרצות. לתינוק, שטרם נולד, יש אהבותיו וסלידותיו ודורש בעקשנות מה שהוא רוצה, והאם מתחשבת איתו. </P>

תכונות אופי ותכונות רבות של הנפש נוצרות בתוך אישה, העובר לא רק מטופח ומתבגר, אלא חי את חייך. יתר על כן, אם אתה יכול להסתיר משהו מאחרים, אתה לא יכול להסתיר אותו מפניו. חוסר מזל, דאגות, קנאה, פחד גורמים להתכווצות לב התינוק, אין לו מספיק אוויר. לכן, כדאי לחנך בעצמך, ולכן אצל הילד, מצב של אושר וחופש פנימי. הנוירולוגים בטוחים שאם הדופק של אישה בהריון יעלה בחדות ל -130-140 פעימות בדקה, אך האישה תתמודד עם זה במהירות, הילד יהיה יציב רגשית לאחר הלידה. </P>

למדתי מילים ותיאוריות חכמות הרבה יותר מאוחר. ולפני 13 שנים נשרפתי מקנאה בחבריי ההריוניים, והייתי להוט ללדת גבר קטן שיקרא לי"

כבר בהתחלה הייתי בטוח בתחום הילדים שלי. זה בא מבפנים ולא הסתמך על אולטרסאונד או על עתידות. הסברתי לילד כמה הוא יהיה חזק ואמיץ. קראתי לו בקול רומנים של אבירות. התוצאה הייתה גבר שלבש לי פרחי בר בגיל שנתיים, ובגיל 10 הרוויח את הכסף הראשון מסבתות ונתן לי אותו. באותו ביטחון גידלתי ילדה מהעובר השני. איתה דפדפנו במגזיני אופנה, ציירתי בחריצות רבה והתבוננתי בעצמי. כתוצאה מכך, כשהיתה בת חודשיים, היא הבהירה בכל דרך אפשרית שהיא לא יכולה להיות בחולצה אחת יותר משעה; … וזה לא זה.

למדתי 9 חודשים מההריון הראשון. אפילו בתוכי, בני לא יכול היה לסבול הרצאות וסמינרים על השפה הרוסית המודרנית, לא משנה באיזו שעה ובאיזה חדר הם התקיימו. הוא התחיל לבעוט וליפול כל כך חזק שאיבדתי את שיווי המשקל. אך לדקדוק ההיסטורי הייתה השפעה מרגיעה עליו. עכשיו בבית הספר אין לנו בעיות בדיסציפלינות מדויקות, והכל בסדר עם ההיגיון, אבל אנחנו לא אוהבים לדחוס.

אגב, הוכח מדעית שחשיבה לוגית ויכולת לדבר שפות נוצרות אצל תינוק מהשבוע ה -16 להריון. ככל שהילד ישמע יותר מילים בשפות שונות, כך יהיה לו קל יותר לשלוט בשפות זרות. האזנה תכופה למוסיקה מלמדת את הילד ומפתחת את הזיכרון המוסיקלי שלו.

אבל יש גם דברים בלתי מוסברים לחלוטין. במהלך ההריון השני הלכתי עם בני לתיאטרון בובות. כל הזמן סיפרתי לו משהו ובמקביל שמרתי את היד על הבטן. התינוק שלנו כבר התחיל להסתובב ודרש בעקשנות תשומת לב לעצמה. התברר שדיברתי עם שני ילדים במקביל. שנתיים לאחר מכן, שוב מצאנו את עצמנו באותו תיאטרון. לא כל כך בשביל הבן שלי, כמו על הבת שלי, התחלתי לספר משהו. דמיין את ההפתעה שלי כשאמרה: "כן, אני יודעת את כל זה, אבל תהיה שם בובה". הייתה באמת בובה!

בתוכי הילדים הבדילו גם זרים. הבן עבד בבירור למען הציבור ובעט באופן פעיל לכל אחד. אבל הבת שלי הראתה שהיא בתוכי רק לשלושה אנשים: אחי, דודתי והרופא. אגב, רק האנשים האלה לא היו נגד לידתה. עכשיו הבן מתקשר עם כולם ממש, הבת בררנית מאוד בתקשורת, לא כולם יבטחו. אבל ברגע שמישהו פוגע בה היא מיד באה אלי ומתכרבלת בכדור על הבטן. יחד עם זאת, הוא צוחק על עצמו - בגובה 140, קשה להיות חתלתול קטן.

ברור שהאב מעורב גם ביצירת הילד. כדאי להכיר לו את היצירה המשותפת. למרות העומס וקצב החיים המטורף, תמיד ניסיתי למצוא זמן לתקשורת בין אבא לילדים. לא קבענו טקסים וטקסים, הוא פשוט הניח את ידו על הבטן וברך את התינוק. הרופאים מייעצים לך לבחור שעת פגישה ספציפית. אז הקטן יתעורר ויפץ בשמחה את עקבו בכף ידו של אביו או ישפשף את ראשו כנגדו. תן לאבא לספר לו סיפור. למשל, פינטזנו יחד לאן נלך למנוחה, איזו מיטה ושמיכה נקנה. "הראינו" צעצועים, או יותר נכון תיארנו אותם.

תינוקות שומעים היטב ולאחר הלידה הם יתחילו להבליט את קולות אביהם ואמם ממאות קולות.לא הייתי צריך לחוות את זה בעצמי, אבל מדענים הוכיחו כי השירה של הילד מושפעת לטובה משירת האם. אמהות שרות ילדו ילדים בריאים ורגועים.

אם אתה לא יודע לשיר, זה לא משנה. תשמע מוזיקה טובה ותדבר עם הילד שלך. לאחר הלידה הוא יזהה את הניגונים, והם ישפיעו עליו, יסייעו בהפגת מתחים נפשיים הנגרמים מהגעתם של זרים, קרובי משפחה רועשים או פנייה לרופא.

התייחסות: בטהובן וברהמס מעוררים את העובר, בעוד מוצרט וויואלדי מרגיעים אותו. לפני מספר שנים שוחררה סדרת קלטות שמע "קלאסיקות לילדים". עליהם מבוצעות יצירות סימפוניות מפורסמות בעיבוד עדין מאוד. באשר למוזיקת רוק, היא מעוררת זעם של העובר ומעוררת רגשות שליליים.

הסוף הטבעי של ההריון הוא לידה. לא פחדתי ללכת לבית החולים ליולדות גם בפעם הראשונה, ואף יותר מכך, לא בפעם השנייה. במחלקת היולדות נפגשתי עם אנשים שכבר הכרתי היטב.

מוּמלָץ: