בחינות הן זמן שמח

2024 מְחַבֵּר: James Gerald | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 14:07

העיקר הוא רוגע

חבל, אבל תלמידי כיתות י 'הנוכחיים יצטרכו לעזוב את ילדותם. המבחן הרציני הראשון עבורם יהיה בחינות: סיום, כניסה. וזה לא רק מבחן ידע. זהו גם מבחן לחוזק מערכת העצבים של תלמידים לעתיד והוריהם. </P>

אל"

ניתוק חוטי הטלפון וזרקת הטלוויזיה לרחוב הוא גם אולי מוגזם. התושבים הטמפרמנטיים האלה בחצי האי אפנין יכולים להרשות לעצמם להשתמש במכשירי חשמל ביתיים בצורה לא הגיונית כל כך, ולזרוק אותם בערב השנה החדשה.

לתלמיד לעתיד כדאי לאוורר את מוחו לפעמים. עדיף אם העלייה תהיה אי שם בסביבות השעה 8 בבוקר, ואז לאחר ארוחת בוקר דשנה אתה יכול בבטחה לא להוריד את הראש מספר הלימוד עד השעה 13. אז אתה יכול להירגע קצת, לנוח, ורק אחרי 16 ועד 20 אתה מכרסם את גרניט המדע בכל הכוח. אך לא מומלץ להתעכב על ספרי לימוד מאוחר יותר מחצות, בכל מקרה המוח נמצא במצב רדום בשלב זה, ולכן יהיה קשה לשנן מידע.

גם האכלה של כיתה י 'לא מומלצת! הו, אתה היקר שלי (מתוק, חכם), הנה פשטידה (גלידה, לחמנייה עם ריבה, ריבה, חתיכת עוגה). כבר זמן רב ידוע שכאשר אדם אוכל, כל הגוף מתרכז ב תהליך העיכול, ואתה בעצמך מבין היכן הם נמצאים ברגע המחשבה הזה? נכון, באזור הבטן, וזה, אתה יודע, רחוק מהמוח.

אם במרווחים שבין ארוחת בוקר, צהריים וערב (והם נדרשים) הילד רוצה לתפוס משהו, אז שזה יהיה תפוח, גזר, תפוז. ולגוף הוא שימושי יותר, ולדמות (חל לא רק על בנות). אתה לא צריך לעקוב כל הזמן אחר מה המתבגר עושה. אמון, כבוד, הבנה, רוגע - מה נחוץ יותר מכל בשלב זה. לטוס לחדר כל דקה כדי לבדוק זה לא הדבר הטוב ביותר לעשות. זכור: אתה רק תסיח את דעתך ותעצבן עם המראה הסוער שלך. אגב, לא כדאי לשחרר את התלמיד לעתיד מהחובות הרגילות במהלך ההכנה לבחינות. זה ידוע כי המנוחה הטובה ביותר היא שינוי בפעילויות, ולכן בהפסקות בין שינון משפט פיתגורס לבין המשוואה הריבועית אפשר בהחלט לשאוב דירה או ללכת לחנות.

תבין לעצמך, אמא-אבא, שהילד שלך לא חולה (!), אתה לא צריך למהר איתו כמו שק כתוב. תתנהגי כרגיל במשפחה שלך. לילד יש רק שלב קשה, אך ניתן להתגבר עליו לחלוטין. התפקיד שלך הוא לעזור, לא להיבהל.

נסה להיות שם כשאתה צריך ולהישאר מבלי לשים לב כשהמצב דורש זאת. אמי התגלתה כמורה ופסיכולוגית אמיתית ללא השכלה מיוחדת. נכנסתי לאוניברסיטה, לא רק בגלל עבודה קשה, אלא גם בגלל הרוגע של ההורה שלי. היא לא אחזה בראשה, "בחרה" בגורלי בין מובטלים לעוזרת הבכירה של השוער הזוטר, אם פתאום אכשל בבחינות. אמא לא הייתה עצבנית כלל, לא הסלימה את המצב. "אם לא תיכנס לשנה הזו, תנסה בשנה הבאה, אך אסור לך לפספס את ההזדמנות להפוך לסטודנט." כנראה שבזכות גישה זו הכל הסתדר: כתבתי את ההכתבה ולא בלבלתי את אונגין עם פצ'ורין בבחינת הספרות. לאחר שהוציאו מספר אינדיקציות היכן נמצאת הפסטה והיכן האוכל משומר, אמא ואבא … הלכו לנוח. אחי הגדול נשאר איתי, שעזב בבוקר והגיע מאוחר בערב, כך שתהליך החשיבה שלי לא יפריע בשום צורה.הביטחון ההורי שאני "צעירה בוגרת ועצמאית" לא יכול היה להעביר לי את זה, וכתוצאה מכך, השנה אחגוג את יום השנה לסיום האוניברסיטה.

הנוסחה של הבלתי נשכח וקרלסון האהוב שלי, אופטימיסט בלתי מתקבל על הדעת, עובדת ללא רבב בתקופת הבחינה המקדימה: "רגוע, רגוע, רק רגוע".

לשבור רגל! וכן, ראו את שמות ילדיכם ברשימת המתקבלים למוסד החינוכי הרצוי!